לְכִי בשבִיל, אַל תִפְנִי יָמִינָה ושׂמאלָה, אַל תְדַבּרי עם זָרים ואַל תָרוּצי, שלא תִפְּלִי וְתִשְבְּרִי את בַּקבּוּק היַיִן, כי אז לא יהיה לסַבתָא יַיִן והיא תהיה עָצוּבה. ולְבַסוֹף תִתְנַהֵגי בנִימוּס. כשה את עוֹבֵרת ברְחוֹבוֹת הכּפָר, בָּרְכִי לשָלוֹם כל מי שאת מַכִּירה.
אני אֶעֱשֶה כל מה ש אָמַרתְ לי, אימא, אמרה הילדה, נִפְרְדָה לשָלוֹם והִתחִילה לָלֶכֶת.
הדֶרֶך מהכּפָר לְבֵית הסַבתָא עָבְרָה בתוֹך היַעַר והיתה אֲרוּכָּה. ברֶגַע שנִכְנְסָה כִּיפָּה אֲדוּמָה לתוך היַעַר, בָּא לִקְרַאתָה (ей навстречу) הזְאֵב, אבל הכִּיפָּה אֲדוּמָה בכלל לא ידעה שזְאֵבים הם חיות רֵעַות ולכן לא פַּחדָה מִמֶנוּ (не испугалась его)