היפהפיה הנרדמת. חלק 1
פעם היו מֶלֶך ומַלכָּה, שכל כך הִצטַעֵרו שאין להם ילדים. כל כך הצטערו שלא ניתן לְתָאֵר זאת במילים. הם הלכו לכל מחוללי הנסים שבעולם. ניסו נדרים, עליה לרגל, ואת כל הדרכים האפשריות, אך לְלא תוֹצָאוֹת.
אך לבסוף, המלכה ילדה. היתה חגיגה יפה מאוד. וסַנדָקִיוֹתיה (=סַנדָקִיוֹת שלה) של הנְסִיכָה היו כל הפיות (феи) שהצליחו למצוא במַמלָכָה (הם מצאו שבע), שכל אַחַת אַחַת תיתן לה מתנה, כפי שהיה מנהגן של הפיות באותם ימים. כך היו לנסיכה את כל השלמות שניתן לדמיין.
אחרי שהחגיגה הסתיימה, כל החֲבוּרָה חזרה לאַרמוֹנו של המלך, שם הוכן (был приготовлен) מִשתֶה גדול לכבוד הפיות. לפני כל אחת מהן הונחה (была положена) צלחתמַרהִיבה, עם כיסוי זָהָבטָהוֹר, שבו היו כפית, סכין ומזלג, כולם מזהב טהור משובץ (инкрустированный)ביהלומים ואבני אודם. אך כשכולם ישבו לשולחן, הם ראו פיה זקנה מאוד נכנסת לאולם, שהם לא הזמינו, בגלל שחלפו מעל חמישים שנה מאז שיצאה ממגדל כָּלשֶהוּ (какой-то), וחשבו שהיא מתה או שכּוּשפה.