הסַבּוֹן בָּכָה מְאוֹד
דני לא רוֹצֶה בי עוד
ומִברֶשֶת השִינַיִים
מִתייַפחת שִבעָתַיִים
ואוֹמֵרת למִשחָה
אל תבכי אך היא בוכה
והבֶּרֶז כַּעֲסָן
הוא כּוֹעֵס מְאוֹד על דן
והמַיִם, מַיִם, מַיִם
צַר להם על האוֹזנַיִים
הם שָרים, שָרים, שָרים, שָרים
שורום זורום זורום רים
שורום זורום זורום רים
שורום זורום זורום רים
הם שָרים, הם שָרים, הם שָרים.
דני, דני מְלוּכלָך
מְלוּכלָך כל כך כל כך
אם יבוא הַיוֹם לגַן
(אם יבוא – если прийдет)
מי יתן שלום לדן
(מי יתן שלום – кто поздоровается)
כָּל אֶחָד יִשאַל מי זה
מְלוּכלָך כזה כזה
והדסה הקטנה
תסתַתֵר אז בפִּינָה
לא תכיר אותו בכלל
כלל וכלל
והמַיִם, מַיִם, מַיִם
צַר להם על האוֹזנַיִים
הם שָרים, שָרים, שָרים, שָרים
שורום זורום זורום רים
שורום זורום זורום רים
שורום זורום זורום רים
הם שָרים, הם שָרים, הם שָרים.