האיש הטוב. חלק 4

קַרְל אֶוַלְד.
תירגום: דוד ויסקוט

"מִחזיר אחד", מִלמֵל האיש.

"נכון מאד! היכרתי את החזיר הֵיטֵבהֵיטֵב(=טוב). הוא התגורר לו במֶשֶקשלנו, הִשמִיעַ קולות בִּלתִי(=לא) מנומסים וזלל ולא נגע בשַׂעֲרָתו(שַׂעֲרָה - волос)של שום חתול. ראיתי גם איך שחטו אותו. היוּתָּר לי להרשות לעצמי את השאלה: מה רע עשה לך החזיר, עד כי רצית לאכול את ירכו? כןכןכן, ככה אתה! כשאני אוכל עכברים, אתה משבח אותי. כשאני אוכל גוזלי גבתונים, אתה נוזף בי. אבל הוֹד קדוּשָתוֹ (его преподобие) בעצמו טורף במצפון נקי פרגיות וחזירים. והֲרֵיאתה אדם וטוען ליִתָרוֹן עלינו, החיות!"

האיש הבין היטב שלא יוכל לו (не одолеет) לחתול. הוא הלך לביתו הקטן, גִלגֵלמחשבותיועל הדברים ושבע רוגז ואף(=גם)מכל זה. כי היה זה נורא להיאלץ לשמוע את אימא גבתונית מקוננת (оплакивает) וזועקת (кричит) ביער. וגם לפרגיות היתה אם שהלכה עכשיו אַט (=לְאַט) והתאבלה (скорбит). אוי, וגם לעכבר היו אולי ילדים שימותו מֵעַתָהברעב, מפני שאין עוד מי שידאג להם. ואחרי שהוא הִרהֵר זמן מה, הוא קם והָלַם על השולחן.

"מעתה לא יבוא בשר בפי לעולם", הצהיר.

אבל כל ההרהורים והדִכדוּך עוררובו תיאבון יוצא מכל כלל. לכן הוא יצא לגינתו להביא משם חוֹפֶן ירקות לסלט וכמה צנוניות, גם צלחת של תותי שדה.