דגל ישראל
בִּשְׁנַת 1897 הִתְקַייֵּם הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן בָּעִיר באזל בִּשְׁוַוייְץ (Базель в Швейцарии). הָאֲנָשִׁים, שהֵכִינוּ אֵת הַקּוֹנְגְּרֶס, רָצוּ שֶׁבָּאוּלָם הַקּוֹנְגְּרֶסִים יִהְיֶה דֶּגֶל, אבל הֵם לא יָדְעוּ אֵיזֶה דֶּגֶל לִתְלוֹת, כִּי הָעַם הַיְּהוּדִי הָיָה שָׁנִים רַבּוֹת בְּגָלוּת, ולא הָיָה לו דֶּגֶל.
לעוֹזֵר שֶׁל הֶרְצְל (Герцель), דָּוִיד וולפסון (Давид Вольфсон), הָיָה רַעְיוֹן. הוּא אָמַר כָּךְ: הַיְּהוּדִים בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת מִתְפַּלְּלִים בְּטַלִּית (Талит - молитвенное покрывало).
ליְּהוּדִים יֵשׁ גַּם סֵמֶל עַתִּיק – מָגֵן דָּוִיד (шестиконечная звезда – звезда Давида).
לָכֵן אֶפְשָׁר לְהָכִין דֶּגֶל כָּחוֹל-לָבָן כְּמוֹ הַטַּלִּית עִם מָגֵן דָּוִיד בְּמֶרְכָּז.
הָרַעְיוֹן שֶׁל וולפסון מָצָא חֵן בְּעֵינִי הָאֲנָשִׁים, וְהֵם הֵכִינוּ דֶּגֶל כָּזֶה.
מֵאָז זֶה הָיָה הַדֶּגֶל שֶׁל הַיְּהוּדִים.
כַּאֲשֶר קָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁנַת 1948, הָיָה הַדֶּגֶל הַזֶּה לַדֶּגֶל הַמְּדִינָה.