חתול לבן וחתול שחור. חלק 4
כּולָּם פָּנוּ לַציפּוֹר וְאָמְרוּ: " בֶּאֱמֶת מָה רָאִיתָ? סְפָרַי לָנוּ הַכּל. . . "
עָנְתָה הַצּיפּוֹר:" לא! לא! חֲבֵרִים יְקָרִים, אִם אַתֶּם בֶּאֱמֶת יְדִידִים, לָמָּה לא הִקְשַׁבְתֶּם לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים?" הָעַז הַלְבָּנָה, הַבַּרְווָז, הַכְּלַבְלַב, הָאַרְנָבוֹן וְהֶחָתוּל הַלָּבָן הִשְׁתַּתְּקוּ וּמְאד הִתְבַּיּיְשׁוּ שֶׁלּא נָתַנּוּ גַּם לֶחָתוּל הַשָּׁחור לְדָבָר. מֵרוב בּוּשָׁהְ עָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם.
רַק הֶחָתוּל הַשָּׁחור הֵרִים אֵת זְנָבוֹ (זנב שלו) בַּגַּאֲוָה וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ (בלב שלו) שֶׁהַצֶּדֶק הִתְגַּלָּה (открылась) לְכולָּם!
עֲדַיִין הַסּיִפּוּר שֶׁלָּנוּ לא הִסְתַּיּיֵם (закончилась)!
וְשׁוּב הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה בּחָצֵר: הַצּיפּוֹר שֶׁלָּנוּ הִמְשִׁיכָה לְצַיּיֵץ וּלְצַיֵּיץ וּלְצַיּיֵץ בַּקּוֹל...
וְכָךְ אָמְרָה הַצּיפּוֹר: " נָכוֹן שֶׁדָּאַגְתִּי שֶׁהַצֶּדֶק יִתְגַּלֶּה וְיָצָא לְאוֹר, אֲבָל לָמָּה אֶת הָאֶפְרוֹחַ הַמִּסְכֵּן שָׁכְחוּ שֵׁם בַּבּוֹר? "