שלגיה. חלק 2
שלגיה הָיְתָה רְעֵבָה וְצָמְאָה. הִיא אָכְלָה את הָאוֹכֵל שֶנוֹתָר בְּצַלָחוֹת, שָׁתְתָה מְעַט, וְאַחַר כָּךְ סִדְרָה וְנִקְתָה את הַבַּיִת. לְבַסּוֹף הָיְתָה עֲיֵפָה, שָׁכְבָה עַל אַחַת הַמִּטוֹת הַקְטַנוֹת – וְנִרְדְמָה.
בָּעֶרֶב חָזְרוּ שִׁבְעַת הגמדים הַבַּיְתָה. הֵם נִגְשׁוּ אֵלֶיהָ בּשֶׁקֶטבּשֶׁקֶט וְהֵאִירוּ עָלֶיהָ בפנסיהם הַקְּטַנִּים. "אֵיזוֹ נַעֲרָה יָפָה!" אָמְרוּ. "וְכַמָה יָפֶה סִדְרָה את הַבַּיִת!"
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה שלגיה בִּקְּשׁוּ מִמֶנָה הגמדים לְהִשָׁאֵר אִתָם וְלָגוּר בְּבֵיתָם. שלגיה שָׂמְחָה מְאוד, וְנִשְׁאָרָה בְּבֵיתָם שֶׁל הגמדים.
כּל בּוֹקֵר יָצְאוּ שִׁבְעַת הגמדים לָעֲבוֹדָה, ושלגיה טיפלָה בַּבַּיִת וּבַגִנָה וְהֵכִינָה לָהֶם אֲרוּחוֹת נִפְלָאוֹת.
הַמַלְכָּה הָרָעָה הָיְתָה בְּטוּחָה ששלגיה מֵתָה בַּיַעַר, וְלא דְאָגָה. אֲבָל בּוֹקֵר אחַד, חָזְרָה וְשָׁאֲלָה את רְאִי הַקְּסָמִים:
"רְאִי קְסָמִים, אָמור לִי, סַפֵּר: מִי מִכּולָן הַיָּפָה בְּיוֹתֵר?"
וְהִנֵּה, כַּמָּה הִתְרַגְּזָה כשהראי עָנָה לָה: "אַתְ יָפָה, מָלַכְתִּי, יָפָה ועוֹד אֵיךְ אַךְ (=אבל) שלגיה שֶׁבַּיַּעַר –יָפָה מִמֵּךְ."
הִיא בָּחֲרָה תַּפּוּחַ גָּדוֹל וְשָׂמָה בּוֹ רַעַל. אַחַר כָּךְ הִתְחַפְּשָׂה לְמוֹכֶרֶת תַּפּוּחִים וְיָצְאָה ליַּעַר.
עַד מְהֵרָה הִגִּיעָה אֵל בּית הגמדים וְדָפְקָה עַל הַדֶלֶת: "טוק טוק! תַּפּוּחִים טוֹבִים, תַּפּוּחִים טְעִימִים!"
שָׁמְעָה שלגיה וְהֵצִיצָה הַחוצָה מבער לחַלוֹן.
הַמַלְכָּה המחופשת הוֹשִׁיטָה לשלגיה את הַתַפּוּחַ הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וְאָמְרָה לָהּ: "זֶה בִּשְׁבִילֵךְ, בְמַתָנָה. אִכְלִי (=תאכלי), יַלְדָּתִי, אִכְלִי, זֶה בָּרִיא!".
שלגיה נָגְסָה בַּתַּפּוּחַ הָעֲסִיסִי – וּמִיָד נָפְלָה אַרְצָה, לְלא רוּחַ חַיִים. וְהַמַלְכָּה הָרָעָה שָׁבָה לאַרְמוֹן, מְרוצֶה מְאוד. כְּשֶׁחָזְרוּ הגמדים הַבַּיְתָה וְרָאוּ את שלגיה המעולפת , הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהִיא מֵתָה. הֵם בָּכוּ וּבָכוּ, כּל הַלַיְלָה. לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֵר הִשְׁכִּיבוּ את שלגיה בְּתוֹךְ תֵבַת זְכוּכִיתוְהִנִיחוּ את הָאָרוֹן עַל ראשׁ הַגִבְעָה, לָבוֹא לְשָׁם כּל יוֹם וּלְהִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ (=פנים שלה) הַיָּפִים.