המסע לרוסיה ולפטרבורג

גוטפריד אוגוסט בירגר

יצאתי מביתי למסע ברוסיה באמצע החורף כי הגעתי למסקנה שהכפור והשלג משפרים את הדרכים בצפון גרמניה, פולין, קורלנד ולפלנד. נסעתי ברכיבה על סוס. כשסוס ורוכב מבינים זה את זה היטב אין דרך טובה מזול נסיעה בשבילים, כי כך אין סכנה שאגיע לדו-קרב עם אחד ממנהלי בתי הדואר בגרמניה או אכנס לבתי בירה. 

הבעיה היחידה בעניין הרכיבה על הסוס הייתה שלא יכולתי לקחת אתי בגדים חמים שיתאימו לי באזורים הקרים. את המעיל היחידי שהיה לי נתתי לאיש מסכן ששכב בשלג. ברגע שלבש את הגלימה, נשמע קול משמיים שאמר: יקחני השטן אם לא תזכה בתשלום נאה בעד המעשה הזה. המשכתי ברכיבה ולאורך כל הדרך לא ראיתי אפילו סימן קטן למקום ישוב. בכל אשר פניתי רק שלג ושלג.

עייף מרוב רכיבה ירדתי לבסוף מהאוכף וקשרתי את הסוס למין ענף חד שבלט מהשלג. לשם ביטחון לקחתי אתי את אקדחי ושכבתי לישון בתוך השלג לא הרחק משם.

כשפקחתי את עיני כבר זרחה השמש ומה רבה הייתה תדהמתי כשראיתי שאני שוכב בתוך כפר, ממש בחצר הכנסייה. בתחילה לא ראיתי את סוסי ,אבל אז שמעתי מעליאת צהלתו. כשהרמתי את עיני, ראיתי שהוא קשור לגג של מגדל הכנסייה. ובעצם תלוי עליו. 

ואז הבנתי מה קרה: בלילה היה הכפר כולו מכוסה שלג ומה שחשבתי לענף, היה המוט של השבשבת שב צריחה כנסייה. בלי להתלבט הרבה לקחתי את אקדחי ויריתי אל רסן הסוס. ומאחר שאני צלף מעולה ,קלעתי בירייה הראשונה.

הסוס נפל לרגלי ויכולתי להמשיך במסעי. ומכיוון שאני מאמין גדול בכלל 'ברומא נהג כרומאי', שכרתי מזחלת קטנה רתומה לסוס אחד ונסענו בלב שמח הישר לפטרסבורג.

קשה לי לזכור היכן בדיוק קרה המקרה הבא, אבל באחד היערות ראיתי לתדהמתי זאב נורא רודף אחרי. בלי לחשוב הרבה נשכבתי בתוך המזחלת וחיכיתי לראות מה יקרה. הזאב אמנם ראה אותי, אבל החליט שהסוס יהיה לו ארוחה יותר טובה ממני. הזאב דילג מעלי והחל לאכול את החלק האחורי של הסוס. לאט לאט הוא התקדם ומשיך לאכול ולבסוף כשאכל את כל הסוס והשמין מאוד ראיתי שהוא רתום, ממש כמו הסוס לרתמות, המחוברות למזחלת הרמתי את השוט והצלפתי בזאב הדוהר וכך הגעתי לפטרסבורג.